הטיול השנתי

צרו מצגת פאורפוינט

 

בשקופית הראשונה

כתבו הטיול השנתי לזכרון יעקב.

מצאו תמונה של סמל משפחת רוטשילד וצרף אותו לשקופית הזו.

 

בשקופית השניה

מצאו תמונה של אברהם אדמונד דה רוטשילד

קראו את הקטע השחור בתחתית העמוד

ורשמו ליד התמונה 7 מעשים שלו לטובת הישובים היהודים בארץ ישראל

 

הכנס למפות של גוגל חפשו את מבשרת ציון. הקטינו את המפה. וסעו על כביש 1 עד לחיבור עם כביש 6 עליו תמשיכו צפונה עד כביש 70 עליו תנועו מערבה לכיוון הים אל זכרון יעקב.

בשקופית השלישית

רשמו שמות 5 ישובים לאורך הדרך. ומה הוא המרחק של זכרון יעקב מהים.

 

בשקופית הרביעית

הוסיפו תמונה של שרה אהרונסון, אהרון אהרונסון ושל יוסף לישנסקי.

 

בשקופית החמישית

רשמו את ראשי התיבות: ניל"י ואת הפירוש שלהם,

את מטרת הארגון ניל"י ואת המרכזים שלו ופעולותיהם מתוך ויקיפדיה.

 

בשקופית השישית

ספרו כיצד ניתגלו אנשי ניל"י.

ומה עלה בגורלם של אבשלום פיינברג, שרה אהרונסון ונעמן בלקינד.

 

 

אודות אברהם רוטשילד ומשפחתו - 

אברהם רוטשילד הוא בן במשפחה של בנקאים, נולד בשנת 1845. הוא הייה הבן השלישי של ג'יימס יעקב. הוא הייה חובב אומנות ותרבות.

 תרומתו ליהודים התחילה בכך, שעם תחילת הפוגרומים (התנפלויות רצחניות)  ברוסיה בשנות ה- 80 במאה ה- 19, הוא עזר לניצולים. בשנת 1881, סייע ליהודי רוסיה לעלות לארץ ישראל. 

תחילה, הוא עזר למושבה ראשון לציון, כאשר היא הייתה על סף ההתפרקות. בשנת 1882 הוא עזר למתיישבים הראשונים של המושבה על-ידי חפרית באר. אחר כך, הוא התחיל להרחיב את תחום העזרה שלו ומימן את כל המושבות החדשות – ללא עזרתו, המתיישבים היו פשוט מתפזרים.

בהתחלה הוא לא רצה ששמו יפורסם בפומבי, ולכן הוא כונה "הנדיב הידוע". הוא אף שלח מומחים חקלאיים מצרפת על-מנת, שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה, לפי דעתם של המומחים הייה הכי מתאים לתנאי הארץ ולשיווק העולמי. על-מנת להבטיח, שיבוצע שימוש נבון ויעיל בכספיו, שלח אברהם רוטשילד את הפקידים שלו לחלק מהמושבות בארץ ישראל, והם פיקחו על הקצאתם.

בין המושבות שהוא השקיע שלח אליהם את פקידיו היו ראשון לציון, עקרון (כיום, מזכרת בתיה) וראש פינה. הפקידים שלו שילמו לאיכרים קצבאות מדי חודש, כאשר גודל התשלום הייה תלוי בגודל המשפחה בלבד, ולא בתפוקה החקלאים של אותו האיכר.

 

אף על-פי, שמעורבתו של אברהם רוטשילד אפשרה למושבות את המשך קיומן, התנהגותה של הפקידות ואופי המשטר קוממו את המתיישבים נגדו. בסופו של דבר, בשנת 1901 ביטל הברון אברהם רוטשילד את שיטת הפקידות, העביר את המושבות הראשונות לידי חברה שהקים .

הוא ביקר בארץ שש פעמים : פעם ראשונה בשנת 1887 כאשר הוא הייה בן 42, ופעם אחרונה בשנת 1925 כשהוא הייה בן 80.

בתקופה האחרונה של חייו, מימן אברהם רוטשילד חפירות ארכאולוגיות רבות בארץ

רוטשילד נפטר בשנת 1934. בזמן חייו, הוא השקיע יותר מ-5000000 לירות סטרלינג בפיתווח היישובים הראשונים, במשך 18 שנים. אברהם רכש כ-500000 דונם של אדמה בארץ ישראל, ועל שטח זה נבנו כמעט שלושים יישובים והוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת.