סוכות

 

וחג האסיף בצאת השנה, באספך את-מעשיך-מן-השדה.

(שמות, פרק כג' פ' 15)

 

   

  

למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה...

ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת.

ומפני הטעם הזה קבע האל את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה.

(רשב"ם בפרושו על ויקרא פרק כ"ג פסוק מ"ג)  

    

תעודת הסוכות: להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור

בעושרו את העוני

בימי תפארתו את השפלות,

בגדלותו – את הפשטות

בימי שלום – את סכנת המלחמה

על פני היבשה – את סערת הים,

ובעיר את המדבר,

לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו

יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר.

אתה מוצא כאן גם תועלת מרובה לגבי החינוך למעשים טובים:

שכן מי ששם לנגד עיניו גם את הטוב וגם את הרע

ודאי יתמלא רחשי תודה...

(פילון האלכסנדרוני, על החוקים, סעיף 204)    

 

קראו את שלושת המקורות לעיל וענו על השאלות הבאות:

 

1.מהו הכינוי הניתן במקורות לחג הסוכות? מה פשרו?

2. אילו רגשות עולים לדעתכם בלב החקלאי בחג האסיף?

3. חשבו, מה מלמדת הישיבה בסוכה, דווקא בעונה זו, את היהודי?

4. איזה ערך יש לסוכה בימינו – ימים בהם רובנו אינם חקלאים?

5. מדוע נחשבת תקופת הסוכות כתקופה בה ניכר "עושרנו"?

6. "לפי שאין לך דבר, שיש בו כדי לשמחנו יותר מזיכרון ימי הרעה בימי טובה מרובה ביותר, הסבירו את הדברים.

7. מה המסקנה העולה מן המקורות בנוגע לטבע האדם?

 

  

אסיף

 מילים: איתמר פרת

לחן: נעמי שמר

 

אסוף את המעשים

את המילים והאותות

כמו יבול ברכה כבד משאת.

אסוף את הפריחה

אשר גמלה לזיכרונות

של קיץ שחלף בטרם עת.

 

אסוף את כל מראות פניה היפים

כמו את הפרי ואת הבר.

האדמה היא אפורה מתחת לשלפים

ואין לה עוד לתת לך דבר.

 

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו

ואין יותר נדרי ואסרי

רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו

עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.  

שאלות:

1.מה מציע המחבר לאסוף? איך תגדירו את האסיף שבשירו?

2. "אסוף את המעשים", האם כוונת המשפט דומה לדעתכם לפסוק המקרא: "וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה"? הסבירו.

3. "ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו, ואין יותר נדרי ואסרי" – לאלו מועדים מרמזות השורות הללו?

4. האם השיר נושא נימה אופטימית או פאסימית?