|
דוד בן גוריון ראש ממשלתה הראשון
של ישראל, דוד בן גוריון, נולד ב 1886 בפלונסק שבפולין. הוא גדל בבית דתי
וציוני. אביו היה פעיל בתנועת "חובבי ציון". אימו ילדה אחת עשרה פעמים, אבל
רק חמישה ילדים שרדו – שני בנים ושלוש בנות. כשהיה בן עשר שמע
בבית הכנסת לראשונה על הרצל שקם כדי לגאול את היהודים מהגלות ולהביאם לארץ
ישראל. מייד החל לגייס מחבריו ל"חדר" כסף מדמי הכיס שלהם כתרומה לקופה
הציונית. כבר בגיל 14 התגלו ניצני מנהיגותו. הוא ייסד אגודת נוער בשם "עזרא",
שפעלה באיסוף כספים וכמועדון לגיוס שוחרי ציונות בקרב צעירי העיירה.
ב 1906, שנתיים
לפני שהגיע לגיל גיוס לצבא הצאר, עזב בן גוריון את בית הוריו ועלה לארץ ישראל
כחלוץ במסגרת העלייה השנייה. תחנתו הראשונה בארץ הייתה המושבה פתח תקווה, שם
עבד בפרדסים. במכתבים ששלח הביתה לאביו, נמנע מלחשוף את קשיי החיים בארץ
והציג אותה בהתלהבות כארץ זבת חלב ודבש. דוד, ששם משפחתו
המקורי היה "גרין", חתם על מאמריו בשם "בן גוריון". את הכינוי הזה הוא אימץ
על שמו של יוסף בן גוריון, שר הביטחון בממשלת היהודים בעת המרד הגדול נגד
הרומים בימי בית המקדש השני. ב 1912 יצא
לקושטא, בירת האימפריה התורכית, כדי ללמוד משפטים. תוך שמונה חודשים הוא למד
תורכית על בוריה. בראשית מלחמת
העולם הראשונה היה לבן גוריון יחס חם לתורכיה והוא תמך במלחמתה נגד הבריטים
יחד עם חברו יצחק בן צבי הוא אף התנדב לצבא התורכי. אבל הממשלה התורכית החליטה לגרש
מהארץ את אלפי היהודים שעלו אליה מרוסיה בחשד שהם סוכני מדינת אויב. בן
גוריון ובן צבי היו מן המגורשים ונאלצו להגר לארצות הברית. שם כתבו השניים את
ספרם על ארץ ישראל, בו שרטטו את מפת המדינה היהודית העתידה לקום בארץ,
כשגבולותיה מקיפים גם את עבר הירדן המזרחי ודרום
לבנון. את אשתו, פולה,
הוא פגש בפיקניק של חברי "פועלי ציון" בסביבות ניו יורק ב 1916. היא נולדה
למשפחה עשירה ממינסק, שהגרה לארה"ב בילדותה. השניים התחתנו בנישואין אזרחיים
בבית העריה של ניו יורק ב- 1917. בן גוריון אהב את פולה כל חייו. הוא כתב עליה לסופר חיים הזז כי מעולם
לא פגש אהבה כה עמוקה כמו אהבתה אליו ולשאיפת חייו. הוא התייסר על כי נאלץ
להשאיר אותה לבד כל כך הרבה פעמים בגלל פעילותו הציבורית, ולימים ביטא את
געגועיו אליה בשיר אהבה: הוא עבד בממוצע כ-
16 שעות ביום והרבה להיעדר מהבית לתקופות ארוכות במסגרת פעילותו הציבורית. את
הולדת בתו הבכורה בארה"ב הוא פספס כיוון שהיה אז חייל בגדודים העבריים הרחק
משם, בסיני. בעת הולדת בנו, שנתיים אחר כך בארץ, הוא היה בעיצומה של שליחות
בארה"ב. לימים התלונן הבן כי מעולם לא חגגו לו ימי הולדת וכי לא קיבל מאביו
מתנות. ב 1917, כשהיה
ברור כי בריטניה מנצחת במלחמה ועתידה לכבוש את הארץ, בן גוריון התגייס
לגדודים העבריים בדרגת טוראי והגיע איתם למחנה אימונים בסיני. בינתיים
הסתיימה המלחמה בלי שבן גוריון הספיק להשתתף בקרבות. ב 1921 נוסדה
"ההסתדרות הכללית של פועלי ארץ ישראל", ארגון שכלל עובדים יהודים רבים, ובן
גוריון עמד בראשה בחמש עשרה שנים הבאות.. ההסתדרות תפקדה, למעשה, "כמדינה"
בתוך "מדינת המנדט הבריטי". כך נוסדו "קופת חולים כללית" ו"בנק הפועלים".
מכאן הופך בן
גוריון למנהיג הישוב העברי. מול ההתקפות
הערביות הוא מציע להבליג ולדרוש מהבריטים לשמור על חיי היהודים.
כאשר הבריטים
ממגבילים את זכות היהודים לעלות, מכריז בן גוריון שזו בגידה של
בריטניה. כאשר באותה שנה
פורצת מלחמת העולם השניה מול גרמניה הנאצית הפרעות של הערבים,
שכונו המרד הערבי, בשנים 1936 – 1939 הציבו אתגר חדש למנהיגותו של בן גוריון.
על אף לחץ המאורעות, וההתקפות על תושבים יהודים, הוא דבק במדיניות של "הבלגה"
וסרב לבצע פעולות תגמול. הוא טען שפעולות כאלה יביאו לפעולות של הממשל בריטים
נגד הישוב העברי. קבע בן גוריון: "עלינו לעזור
לאנגלים במלחמה [נגד גרמניה הנאצית] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד
הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה". והמשיך להעלות
יהודים בסתר. כשהתברר גודל האסון שהמיטו הנאצים על
יהודי אירופה ורצח מליונים של יהודים הכריז מפקד האצ"ל, מנחם בגין, על מרד
נגד הבריטים כדי לשחרר את הארץ משלטונם ולהחיש את הקמתה של מדינה יהודית
"בכוחנו אנו". אבל בן גוריון ראה בכך קריאת תגר נגדו והגה את תוכנית "הסזון"
(עונת הציד), לפיה יעצרו כוחות "ההגנה" את לוחמי אצ"ל ולח"י
ויסגירו אותם לידי הבריטים. חודשיים בלבד אחר
כך שינה את טעמו. הכוחות הלוחמים בארץ אוחדו במסגרת "תנועת המרי העברי", שעל
הקמתה החליט בן גוריון ויחד בוצעו שורת פעולות משותפות נגד הבריטים. לאחר
פיצוץ מלון המלך דוד על ידי האצ"ל, הורה בן גוריון לסיים את המאבק הצבאי.
ופעל להשגת רוב באומות המאוחדות להקמת המדינה (היה צורך ברוב של שני
שלישים) כאשר הבריטים עזבו
את הארץ הכריז
על הקמת מדינת ישראל בה' באייר 1948 הקרבות שהחלו עוד קודם לכן התעצמו
והסתיימו בהרחבת השטח של ישראל מעבר למה שהובטח על ידי
האו"ם. בן גוריון היה ראש
ממשלתה הראשון והשלישי של ישראל. ב 1953 פרש לקיבוץ שדה בוקר שבנגב ואותת בכך
לדור הצעיר ליישב את המדבר. שנתיים אחר כך חזר לכהן כראש ממשלה ושר ביטחון.
תחת הנהגתו כבשה ישראל את סיני ב"מבצע קדש" . וב- 1962 אישר את חטיפת אדולף
איכמן האחראי הישיר על רצח היהודים בשואה מארגנטינה למשפט
בישראל. בן גוריון היה איש
משכיל מאוד, בקיא בפילוסופיה יוונית ובתנ"ך, אותו החשיב למקור
המוסרי המוכיח את בעלותנו על הארץ. בחורף 1973, נפטר בן גוריון ונקבר בשדה
בוקר. |