ההסטוריה המצרית

הממלכה העתיקה

יסוד מצרים

השושלת השלישית

השושלת הרביעית

סנופורו בחר לבנות פירמידה בסגנון הישן במידום
אולם אז הפסיק והשלים את הפירמידיה המשולשת הראשונה בדשור (וניתן לראות אותה משמאל). 
אחריו שלט חופו (2571-2548) שבעזרת מנהלו חמיונו, בן אחיו, בנה את הפרמידה הגדולה מכולן (בגיזה). הוא הגיע לשלטון לאחר מותם המוקדם של אחיו. גובהה 160 מטר ובה 2 וחצי מליון אבנים כל אחת משקלה טונה ומחצה. סביבה שלוש פירמידות קטנות וחמש בארות מסותתות בסלע, בהן יעגנו הספינות בדרכן לשמים. אחת מהן נתגלתה ב- 1954. אורכה 40 מטר. בנו צ'דפור היה חכם ומוכשר אך את משרת פרעה נטל רצ'דפ. שמו נמצא על לבנה שחתמה את בור הספינה בקבר חופו. כדי להתחרות באביו בנה צ'דפור את הפירמידה שלו על גבעה (אבו ראוואש) וקרא לה בשם רעצ'דפ (רעטטפ), כלומר - שייך לשמיים. אולם מותו המוקדם שם קץ לתוכניתו. הוא הראשון שרע אל השמים נמצא בשמו. בניו קבורים בסמוך על הגבעה. אחיו חפרן (2540-2514 חופוחפ) שכמו אחיו יכתוב על קברו "יחי לנצח כמו רע" . הספינקס הגדול מתוארך גם הוא לימיו והפירמידה שלו בגיזה מעט נמוכה משל אביו אך היא בנויה על שטח גבוה יותר. בנו מנקאורע (2510-2491) נאלץ אולי להאבק בבני דודיו. הפרמידה השלישית בגיזה מיוחסת לו על פי הסגנון. אם כי היא קטנה יותר. אולם גם בה הבסיס עשוי גרניט. למטה בתמונה הוא ניצב בין פסלי אלים.

הממלכה התיכונה

השושלת ה-12

לאחר  שמצרים העליונה והתחתונה שבה ואוחדה בימי השושלת ה-11, עלה לשלטון אמנחת ה-1 ממצרים העליונה, הוא בנה את חומת המושל בסיני ובדרום הגיע עד האשד השני. הוא השתלט על נוביה, אולם קשר בארמונו שם קץ לחייו. סנוסרת בנו, שהיה שותף לשלטון אביו כבר עשר שנים לפני מותו סנוסר. הוא הרחיב את גבול מצרים דרומה עד האשד השלישי של הנילוס. אחריו מלך אמנחת ה- 2, בנו ואחריו סנוסר ה- 2 והם שבנו את הפירמידות החדשות בדשור. אחריהם שלט סנוסר ה- 3 שכבש את שכם. בנו אמנחת ה- 3 מלך 45 שנה ונקבר במבוך (הלבירינט) בו ביקר הירודוטוס (ההסטוריון היווני שכתביו נשתמרו). שרידי הפירמידה שלו מופיע למטה. שני הפרעונים האחרונים של הממלכה התיכונה הם אמנחת ה- 4 וסבכ נפרורע. המצרים בממלכה התיכונה סחרו עם גבל ( בלבנון של היום) ועם נוביה וסודאן.

הממלכה החדשה

השושלת ה-18

פרעה כא-מוס הצליח לגרש את מלכי ההיקסוס השמיים שהשתלטו על מצרים ולהכותם למרות נסיונם לכרות ברית עם מלך כוש. יורשו יעחמס לכד את בירת ההיקסוס, אווריס ורדף אחריהם עד ארץ ישראל וצר על שרוחן בה התבצרו שלוש שנים, סיפח את נוביה, הגיע עד פיניקיה, והקים מקדשים חדשים. יעחמס הוא מייסד השושלת ה- 18 שבירתה הועתקה לנוא אמון, הלוא היא תבי
בנו אמנחותפ ה-1 (מימין) ירש את כסאו ב- 1546 לפניה"ס והוא שהקים את האמפריה המצרית, ובנו תחותמס ה-1 הצהיר בעלותו למלוכה כי ממלכתו משתרעת עד הפרת. תחותמס שהיה בן לא חוקי נשא לאישה את עאחמס אחותו החורגת, אך בת לאשה רשמית. הוא הציב סטלת גבול על הפרת. בנו, תחותמס ה-2 היה גם הוא בן בלתי חוקי ונשא את חתשפסות, אחותו החורגת כדי לקבל לגיטימציה. התגבר על מרידות בארץ ישראל ובכוש והותיר את תחותמס ה-3 למלוך אחריו. אולם מכיון שהיה צעיר מדי, החזיקה חתשפסות אמו במלוכה ובנתה מקדשים רבים, שאחד מהם מופיע למטה,  הדביקה לעצמה זקן מלכותי ובנתה את קיברה בעמק המלכים, כמו שאר מלכי השושלת. רק עם מותה לאחר 22 שנות שלטון עלה תחותמס ה-3, התייחס לשלטון אמו כשלטון בלתי חוקי ומחק את שמה ורשם את שמו על מבנים שנבנו בתקופתה. התגבר על קואלציה של 330 מלכים בראשות הנסיך מקדש, שהתרכזו במגידו. במסעות אחרים לכד את הנסיך על החידקל. השתלט על כמה מנמלי פיניקיה והתקיף את מתני קיבל הודות להצלחותיו מנחה מבבל ואשור. בבפרוץ המרד הסודני הגיע עד האשד הרביעי של הנילוס. אלה הגבולות המירביים שמצריים הגיע אליהם אי פעם. עם עלות בנו, אמנחותפ ה-2 , שדמותו מימין,  ניסו תושבי סוריה וארץ ישראל להתמרד, ללא התצלחה. הוא הוציא להורג 7 מנהיגים סורים שלכד בשנה בשלישית למולכו וחרת זאת באסטלות בעמדה וייב. במסעו בשנה ה- 9 הביא עמו 3699 שבויי מלחמה מהעפירו. הוא שלח משלחת שלום למיתני ובימי בנו תחותמס ה- 4 נכרת ברית והוא אף נשא את בת מלך מיתני. יורשו אמנחותפ ה-3 ערך מסעות ציד בצעירותו, לחם בנוביה, ונשא לאשה את תיי ממוצא נובי. אמנחותפ ה- 4 ניסה לבצע רפורמה דתית ברוח האל אתון ואף כינה עצמו אחנתון. בערוב ימיו שיתף את חתנו, תות ענח אמון, בשלטון ושניהם שבו לאל אמון. לאחר מותו של אחנתון, שלח תות ענח אמון את שר צבאו חורמחב לחדש את המערכה באסיה, אך מת בגיל 18. איי שר המלך נשא את אלמנת תות ענח אמון אך גם הוא מת לאחר 4 שנים, וחורמחב עלה לשלטון כשהוא מחסל את קרובי השושלת ה- 18 ואף מחק את שמו של תות ענח אמון ורשם תחתם את שמו.

השושלת ה- 19

חרחמב, הערירי, בחר את יורשו, רעמסס ה-1. רעמסס לא היה צעיר בעת המלכתו ושיתף את בנו סתי בשלטון. סתי ה-1, המופיע למטה,

סתי ה-1 , ערך שלושה מסעות מלחמה באסיה והותיר אסטלה בבית שאן. הכה את החיתים בקדש אך לא הצליח לכבוש את סוריה מחדש.. בנה מקדש לאביו בכרנך ומקדש מתים לעצמו באבידוס. פתח מכרות זהב בים סוף ובנוביה התחתונה. בנו רעמסס ה-2, למד בגיל תשע קרוא וכתוב, לרכב ולירות בקשת. בגיל 10 נתמנה לראש הצבא ובגיל 14 ליורש העצר, בגיל 15 הצטרף לאביו במלחמה נגד הלובים ושנה לאחר מכן לאביו במלחמה בסוריה. בגיל 22 לחם לראשונה לבדו. ב- 1290 לפניה"ס, לאחר מות אביו הוא עולה לשלטון. דמותו החצובה בסלעי אבו סימבל מופיעה למטה מימין.  בשלוש שנות השקט הראשונות, הקים ערים חדשות, את פיתום ורעמסס, הקים את ארמונו פי רעמסס ושישה מקדשים בדרום בין האשד הראשון לשני. הגדול מכולם מצוי באבו סימבל. רעמסס ה-2 המכונה גם הגדול, יצא לקרב נגד החיתים בקדש אליהם חברו עוד 17 עמים. הקרב תואר על מקדשי כרנך, לוקסור, אבידוס ורעמסס, וגרסת החיתים נשמרה בבוגוזקוי בירת חת. "כל הארצות רעדו בפניו, כל החלוץ של המצרים לכד אנשים שחשב אותם למרגלי החיתים, אך היו למעשה חיתים שתולים, שהוליכו שולל ואמרו שהחיתים נסוגו למרחק של רב משם. רעמסס נפל למלכודת החיתים ליד קדש. האויב התחבא ליד קדש הישנה. המלכים והקצינים לא ידעו על כך דבר. התגבורת המצרית הגיעה ברגע האחרון ומנעה תבוסה של פרעה". שני הצדדים נסוגו ונכרתה ברית שלום, ונסיכת החיתים, בת חתושילש, נישאה לפרעה. הברית נשמרה הן בכתב היתדות בו השתמשו החיתים והן בכתב החרטומים. רעמסס מלך 67 שנה והיו לו 1000 ילדים. לאחר מותו שלט בנו מרנפתח שלחם בלובים ובאסטלה שהקים בתבי חקק: "ישראל הושם, אין לא זרע". שני בנים בלתי חוקים, אמנסס וסיפתח נטלו את השילטון אחריו, אך אבדו אותו ליורש החוקי סתי ה-2. בימי בנו סיפתח ה-2 גברה האנרכיה וסורי בשם ירסו הכריז על עצמו מלך.